תפילין

בתורה כתוב “וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך”. הפסוק לא מפרט מה צריך לקשור על היד ולהיות בין העיניים. במסורת ממשה רבינו שעברה מדור לדור נמסר, שהכוונה לתפילין שאנו מכירים היום. המסורת קובעת את צורת הריבוע של התפילין, הצבע השחור, את הפרשיות המונחות בתוכן ואת המיקום וצורת ההנחה. זו אגב, אחת ההוכחות לכך שיחד עם התורה שבכתב ניתן גם פירוש בעל-פה.

בתוך התפילין ארבע פרשיות. “שמע ישראל”, “והיה אם שמוע”, “קדש לי” ופרשת “והיה כי יביאך”. בכולן מוזכרת מצוות התפילין. בנוסף מדובר בהן על אהבת ה’ ועל זכירת יציאת מצרים, בה הפכנו לעם המחויב לעבוד את הבורא.

מצוות תפילין היא אחד האותות שנתן הקב”ה בין עם ישראל לשאר העמים. כלומר שהיא מסמלת את ייחודיותנו והקשר הנצחי שלנו לה’.

לתפילין יש סגולה לניצחון במלחמות. הפסוק אומר “וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נראה עליך ויראו ממך”. דרשו חז”ל: אלו תפילין שבראש. מראה היהודי עם התפילין מטיל פחד על האויב ועוזר בניצחון המלחמה.

ימים ספורים לפני מלחמת ששת הימים יצא הרבי מלובביץ’ במבצע תפילין בו הורה להשתדל שכל יהודי יניח תפילין. מאז ועד היום יוצאים חסידי חב”ד למבצע תפילין. גם בגבעת שמואל תוכלו למצוא את הדוכנים המציעים הנחת תפילין לכל אחד.