בין יום הכיפורים לסוכות

עברו הימים הנוראים ורק ארבעה ימים מפרידים בין יום-הכיפורים לסוכות. על ימים אלה נאמר במדרש: "כל ישראל עסוקים במצוות ; זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו וביום טוב הראשון של חג (הסוכות) כל ישראל עומדים לפני הקב"ה ולולביהם ואתרוגיהם לשמו של הקב"ה…". לכן מן הראוי היה לעמוד על מקצת הדינים הקשורים למצוות אלו, על מנת שכולם יהיו מוכנים כראוי לחג הסוכות מבעוד מועד.

התנאים לסוכה כשרה

א. הסוכה חייבת להיות תחת כיפת השמים. ב. יש להקים תחילה את הדפנות ורק אח"כ לשים את הסכך. ג. לכתחילה צריכות להיות לפחות שלוש דפנות חזקות ובדיעבד מספיקות שתי דפנות בתוספת דופן שלישית ברוחב כ3- אינטש לפחות. ד. הסכך חייב להיות מגידולי קרקע שנתלשו ממקום גידולם. ניתן להשתמש במחצלאות שנעשו במיוחד לצורך הסכך ולא נעשה בהם כל שימוש אחר. ה. יש לדאוג לסכך סמיך, כדי שבשעת צהרים יהיה בסוכה יותר צל משמש.

ארבעת המינים

נאמר בתורה (ויקרא כ"ג) : "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר (אתרוג), כפות תמרים (לולב) וענף עץ עבות (הדס), וערבי נחל…". על מה יש להקפיד בבחירת ארבעת המינים?

על האתרוג להיות הדור ונאה כשמו "פרי עץ הדר", בעל צורה מגדלית: החלק התחתון, בו נמצא העוקץ, רחב, והחלק העליון, בו נמצא בדרך כלל הפיטם, צר יותר. על האתרוג להיות שלם וללא פגימות, ומקפידים לקנות דוקא אתרוג שאינו מורכב מזנים שונים. יש כמובן להזהר שלא לקחת בטעות לימון (ההבדל ביניהם מצוי בקליפה: הלימון חלק יותר ואילו בקליפתו של האתרוג ישנם שקעים ובליטות). חסידי חב"ד מהדרים אחר אתרוגים מסוג "קלברי", שמקום גידולם באיטליה.

הלולב – גדל בראש עץ הדקל. הידורו מתבטא בישרותו ובצמידות עליו. יש להקפיד כי הענף המרכזי לא יהיה מפוצל.

הדס – יש ליטול שלושה ענפי הדס. הידור ההדס הוא בהיותו "משולש", דהיינו שבכל נקודת מוצא של העלים יהיו שלושה עלים היוצאים מאותה נקודה עצמה.

ערבה – נוטלים שתי ערבות. קני הערבה הם בדרך כלל אדמדמים והעלים צרים וארוכים. גם כאן יש להזהר שלא להחליף אותם בעלי האקליפטוס הדומים במקצת לערבות. יש לשמור על הערבות לבל יתיבשו ולכן נוהגים מדי פעם להחליפם בימי חול-המועד.

בערב החג נוהגים להכנס לסוכה ולאגד את ארבעת המינים ביחד, כאשר שדרת הלולב מופנית כלפי האוגד (באופן האגידה קיימים מנהגים שונים).